#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ראובן שכר מחסן לתקופה ארוכה לאיחסון תכולה שהוא לא צריך לה בשנים הקרובות. במשך השנים החלו עכברים למצוא את ביתם במחסן הזה. שמעון שכנו  הצמוד למחסנו ועוד שכניו למחסן, דרשו מראובן בתקיפות שיניח במקום מלכודות או כל דבר אחר שימנע מהם ""שכנים"" כאלו - שכן הם מאחסנים במחסנם אוכל שנמכר בחנויות למאכל בע""ח - ששוויו סך 17,000 דולר לכל הפחות, אך ראובן לא התייחס לדבריהם.          לאחר חודשיים של התראות ובקשות, הצליחו העכברים לחתור למחסן הצמוד ולכרסם את כל האוכל שהיה מונח שם.                  בעלי המחסן הצמוד, תובעים מראובן שכנם ""המתחשב"" את עלות הנזק סך17,000 דולר, אך ראובן טוען שהוא לא התייחס לתביעתם כיוון שחשב שהם מגזימים.                                               האם טענת השוכר מתקבלת?"	"בשו""ע מצינו [סעיף ג] כשהתרו שכנים בשוכר שהקירות הם רעועים ועלול ליפול כל הבנין, ולא התייחס להתראתם ונפל הבנין, שחייב השוכר בנזק מדין אדם המזיק וב2 תנאים: 1]שהתרו בו. 2]שהיה ניכר בקירות שהם רעועים - שאל""כ, יכול השוכר לטעון שהוא לא התייחס ברצינות להתראתם - כי לא היה ניכר בקירות שום סדק.<br>ונחלקו הפוסקים האם מספיקה התראה של השכנים או שמא צריך התראה של ב""ד דווקא, דעת הנתיה""מ שלאחר שכבר שכר את המקום, השוכר לא צריך להתייחס להתראתם ואפילו שניכר סדקים על הקירות אא""כ ב""ד התרו בו.[וכל דין השו""ע מדבר שכבר בזמן שהניח את תכולתו, היו סדקים.]             דעת שאר הפוסקים, שאם ניכר סדקים על הקירות, אפילו התראה של שכנים או סתם בנ""א מספיק כדי לחייבו.           ומעתה בנידון שלנו - אם השוכר הגיע למחסן לאחר ששרצו בו הרבה עכברים ואנו יודעים שהבחין בהם, באנו למחלוקת הנתיה""מ עם שאר פוסקים, שלדעת הנתיה""מ פטור כי ב""ד לא התרוהו לכך, ולדעת ש""פ חייב,    אך באופן שהשוכר לא היה במחסן לאחר שביקרו בו עכברים וכל דבר העכברים נודע לו ע""י השכנים, מסתבר שפטור השוכר כי חסר בקיום התנאי שניכר הדבר, שהרי לא מצינו שחייבו את השוכר לבוא  למקום במיוחד - כדי לראות אם ניכר הדבר.  <br>אך העירו, שמסתבר שבודאי מחוייב לבוא הוא עצמו או לשלוח שליח לברר האם יש ממש בהתראת השכן - שהרי יתכן שדבריו אמת - ואף הביאו רמז לדבר, ממה שמצינו בפרק שור שנגח, במי שכיסה בור והותלע הכיסוי , שאם עבר זמן בכדי שיודיעוהו על התלעת הכיסוי, חייב, והכא נמי כשהתרו בו ועבר זמן שיוכל לבודקו, חייב,  וצ""ע בזה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/הלכות שומר שכר/סימן שה/סעיף ז/סימן שז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שוכר שהשכיר לאחר בלי לקבל רשות מהבעלים והביא עדים שנאנס אצל השוכר השני: 1] באיזה אופן פטור השוכר הראשון? 2] ובאיזה אופן חייב?	"1האם צריך לברר מה היה עד האונס?-]נחלקו הראשונים וכן השו""ע והרמ""א לעיל [סימן רצ""ד] האם השבועה שלא פשע היא עיקר השבועה או רק גלגול, ולכן לשיטת הרמ""א שה""לא פשע"" היא עיקר השבועה לא מספיק עדים שהשוכר הב' נאנס - שהרי צריכים גם בירור שלא פשע  עד האונס,                ולכן רק באופן שבאו עדים שהשוכר השני השתמש בחפץ כראוי או אפילו שלא באו עדים על כך אבל השוכר הראשון נשבע ""ראיתי"" שהשוכר השני השתמש בו כראוי,פטור, ולדעת השו""ע שהחשש לפשיעה הוא רק בגלגול, מספיק שיביא עדים או שראה השוכר הא' שנאנס.[נתיה""מ]                           נחלקו הפוסקים האם צריך בירור שהשוכר הב' לא שלח יד, הנתיה""מ כאן וכן הש""ך והקצוה""ח לעיל סו""ס רצ""א [סוסק""יד] סוברים שלא צריך - ומשום 2 טעמים: הקצוה""ח מבאר משום שזה נחשב ל""איני יודע אם נתחייבתי"" והנתיה""מ כתב משום שלא חושדים בשליחו""י שהרי מסרה לאדם כשר, והסמ""ע כתב [כאן ולעיל שם] שחושדים בשליחו""י ועד שיביא השוכר הא' שהשוכר הב' לא שלח""י, חייב השוכר הא'.         2]כשלא  הביא עדים ע""ז וגם לא נשבע ""ראיתי"" - אע""פ שנשבע שהשתמש כמו שרגילים להשתמש - והטעם, שהסתמא שהשוכר חייב כי השוכר שלח יד במה שהשכיר לאחר, וכדי שיפטר, צריך ראיה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/הלכות שומר שכר/סימן שה/סעיף ז/סימן שז	האם צריך לברר מה היה עד האונס?-	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"משפחה שנסעה לימי הפסח להורים, לפני שנסעו ביקשה מהשכנים הגרים באותה קומה שישמרו להם על הבית ועל החפצים ומידי פעם יכנסו לראות שלא מזדמנים לשם ""אורחים בלתי רצויים"".       במשך החג, היו צריכים אף אותם שכנים לנסוע לכמה שעות לבקר את הוריהם, אך כדי לא להשאיר את בית-השכנים בלי שמירה, חיפשו מישהו שיסכים לשמור, וכשלא מצאו, בלית ברירה הסכימו לשלם שכר למי שיסכים לשמור, וסיכמו עם השומר שלא יעזוב את הדירה עד שהם חוזרים והזהירוהו שבדירה מאוחסנים חפצים יקרי-ערך.    כשחזרו מהביקור, הוברר להם שלא רק שיצא השומר מהדירה אלא שאותם ""אורחים בלתי רצויים"" שמהם הם חששו ביקרו בדירה ורוקנוה.      מכיוון שהשומר שהם מינו הוא ש""ש, ברור שהוא חייב לשלם על כל הגניבה שקרתה ברשלנותו.                  אך התווכחו השכנים ביניהם:  מי מקבל את תשלום הגניבה של השומר? -בעלי הדירה טוענים, תשלום השומר הוא  להשלים את הגניבה שנעשתה לנו ולכן אנו נקבלנה.                  לעומתם, טוענים השכנים השומרים: 1] אנו היינו ש""ח ואתם הסתפקתם באחריות על דירתכם בלי חיוב גניבה, ולכן אנו שהבאנו את חיוב אחריות בגניבה, נקבל את תשלומיו. 2] גם אם נאמר שמגיע לבעלי הדירה תשלום הגניבה - אנו דורשים מבעלי הדירה שישלמו לנו לכל הפחות את השכר ששילמנו לשומר - שכן אם אנו היינו השומרים, לא היו בעלי הדירה מקבלים כלום.                           הדין עם מי?"	"כשהגניבה היא מחמת שהשומר עזב את הדירה, אין שאלה -שהרי זה תשלומים מחמת פשיעה ולא מחמת ש""ש, וזה מגיע לבעלי-הדירה - שכן הם העמידו אחריות של פשיעה.<br>כשהגניבה היתה באופן שש""ח פטור בה ורק מחמת שהוא ש""ש הוא משלם, קיימת השאלה הנ""ל,                     והתשובה: בעלי הדירה מקבלים את תשלומי הש""ש - כי נפסק כריו""ס שאין אדם עושה סחורה בחפצי חברו.<br>נחלקו הראשונים האם צריכים הבעלים לשלם לש""ח את השכר שהוציאו, והובא בפ""ת, ומסתבר, כשבעלי הדירה מוחזקים, שיוכלו להגיד קים לי כהשיטות שאנו פטורים לשלם לכם את ההוצאוטת."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/הלכות שומר שכר/סימן שה/סעיף ז/סימן שז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שכר והשאיל לאחר ואירע אונס ומשלם השואל על החיוב אונסים, מתי מקבלים אותו המשכיר? ומתי השוכר? ומה הטעם?	"בדרך כלל מקבלים אותו המשכיר - כי קיי""ל כריו""ס שאין אדם עושה סחורה בפרת חברו - ואפילו כשקיבל רשות מהמשכיר להשאיל, לא הקנו לו את החיוב אונסין של השואל,   ואם סיכם השוכר עם המשכיר שהוא יתעסק עם השואל בכל עניניו, מקבל השוכר את החיוב אונסין, כי זה נחשב שבזמן ההסכם הקנה לו את החיוב אונסין."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/הלכות שומר שכר/סימן שה/סעיף ז/סימן שז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי ששכר בהמה ל4 ימים - ושכר עבודתה מכסה את ההוצאות של מה שהיא אוכלת, וביום ה4 הזיק אותה בידים.                                   בעל הבהמה הזמין ווטרינר ואמד הווטרינר שמחמת המכה איננה יכולה לעבוד 14 ימים ובמשך ה14 ימים תצטרך לקבל תרופות כדי שתוכל לחזור לתפקודה.      בעל-הבהמה תובע את השוכר שישלם לו את :1]הוצאות התרופות.  2]הוצאות מזונתיה.3]ההפסד על מה שאינו יכול להרוויח במה שהיה יכול להשכיר אותה.  במה מחויב השוכר לשלם לכל הדעות? ובמה נחלקו הפוסקים האם חייב לשלם?                 ולדעות המחייבות האם ג""כ כשהוזקה מאליה תהיה אותה מחלוקת?"	"כשהזיק בידים לכו""ע חייב השוכר לשלם: 1]הוצאות התרופות. 2] הוצאות אכילתה -  בבהמה ששכירותה רק מכסה את הוצאות אכילתה -ואינו ישלם גם את השכירות -שהרי תשלום על אכילתה, מכסה את שכירותה.                נחלקו הראשונים והפוסקים בבהמה שמרויחים הבעלים מהשכירות - האם גם משלם את ההפסד  שיש לו בבהמה אילו היה מוכרה עכשיו בגלל שאיננה יכולה להישכר -שהרי אין שבת בבהמה אך שמא ההפסד הזה נחשב לנזק ולא לשבת, השו""ע פוסק שחייב [ אך ראה בקצוה""ח להלן סימן ש""מ שכתב שדעת השו""ע כאן שאין שבת בבהמה ,וצ""ב]הרמ""א פוטר, והש""ך כתב שהוא ספיקא דדינא.    אבל לכו""ע א""צ לשלם את השכירות שהוא היה יכול לקבל עליה, כי זה נחשב לגרמא.[נתיה""מ להלן סימן ש""מ]<br>כשהוזקה מאליה לדעת המחייבים, נחלקו הפוסקים האם גם חייב בזה -הש""ך הט""ז[להלן סימן ש""מ] והגר""א מחייבים והסמ""ע המל""מ והשבות יעקב פוטרים."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/הלכות שומר שכר/סימן שה/סעיף ז/סימן שז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	השוכר קראוון לתקופה ארוכה לאיחסון  כלי עבודה כבדים ובזמן הנחת הכלים ראה שהקראוון רעוע ולא יוכל לעמוד באיחסון כאלו כלים לתקופה ארוכה אך לא קיבל לזה התראה מכל גורם ולכן השאיר את הכלים - עד ששכנו לקראוון זעק שהנחת הכלים  הרסה אף את קרקעית הקראוון שלו ומבקש ממנו את כל תשלום הנזק.     בעל הכלים טוען: מעולם לא טרחת להודיע לי ולהתרות בי בענין זה.                      האם טענת בעל הכלים מתקבלת?	"לא, כי בזמן שהניח את הכלים היה ניכר שהקראוון רעוע והוא מזיק ממש.[נתיה""מ]        אך אם השוכר סיפר למשכיר מה הוא הולך להניח בקראוון ומה  משקלו ואף המשכיר ידע מה הוא המצב של הקראוון , פטור השוכר וישלם המשכיר את נזק השכן.[ערוה""ש]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/הלכות שומר שכר/סימן שה/סעיף ז/סימן שז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בעלים מינו ש""ש על הפקדון - כשהש""ש השיב את הפקדון בחזרה, טוענים הבעלים שהפקידו אצלו חפץ חדש והחפץ שהוא מחזיר הוא חפץ-משומש, והשומר מכחיש וטוען שקיבלוהו באותו מצב בדיוק שמחזירו להם,  הדין עם מי? ואיזה שבועה ישבע להם על כך?"	ישבע השומר שבועת-היסת להכחיש את טענת-הבעלים והוא נפטר.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומר שכר/דש/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שכרוהו לש""ש ל30 יום ו31 יום עברו ולא לקחוהו הבעלים ופשע השומר ועי""ז נגנב או נאבד הפקדון, האם חייב? ומה הטעם?    ומה הדין כשנגנב או נאבד לא מחמת הפשיעה? ומה הטעם?"	שומר-שכר לאחר זמן-השמירה דינו כשומר-חינם וחייב רק בפשיעה ולא בגניבה ואבידה.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומר שכר/דש/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שומר-שכר טוען נאנס הפקדון, מתי נאמן ע""י שבועה? ומתי לא נאמן אף ע""י שבועה? וכשהוא נשבע, על מה הוא נשבע? ומה הטעם?"	"כשהשומר טוען שהאונס בפקדון היה במקום ובזמן שמצויים בו עדים, לא נאמן אלא בעדים ואם לא הביא עדים, משלם, כשאין זה מקום שמצויים בו עדים, נאמן בשבועה שהיה אונס בפקדון - וכולל בשבועה שלא שלח בו יד שעי""ז גם אם היה אונס, חייב השומר,     ואם טוען נאנס ע""י לסטים מזויין, ישבע שהפקדון לא חזר לרשותו - ע""י שטרח להוציאו מהליסטים ולהכניסו לרשותו.[ט""ז]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומר שכר/דש/סימן שה סעיף ד/סעיף ו/סימן שה סעיף ו/סימן שה/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שומר-שכר שילם ע""פ טענתו שנגנב או שפשע, האם צריך גם לישבע? ומה הטעם?"	"כשהפקדון היה מסוגי דברים שאין להשיג לקנותם או שלא כדאי לשומר לקנותם, צריך לישבע, כי חוששים שמא נתן עיניו בפקדון ולכן משלם - שהרי ""לא תחמוד"" לאינשי בלא דמי משמע להו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומר שכר/דש/סימן שה סעיף ד/סעיף ו/סימן שה סעיף ו/סימן שה/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שומר-שכר שנגנב ממנו ע""י ליסטים מזויין ונשבע על זה וב""ד פטרוהו ואח""כ הוכר הגנב, מי תובע את הליסטים מזויין כדי לגבות ממנו? והאם גם צריך לשלם לבעלים עד שישלם לו הגנב?"	"השומר-שכר, ואפילו חייב הש""ש לשלם לבעלים ואח""כ יתבע את הליסטים-מזויין [ובלבד שלא יפסיד עי""ז] , והסמ""ע לומד בשיטת הרמב""ם שרק צריך לתבוע את הגנב אך לא לשלם מכספו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומר שכר/דש/סימן שה סעיף ד/סעיף ו/סימן שה סעיף ו/סימן שה/סעיף ד/ס		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קיבל לשמור ואח""כ שכר את הבעלים לעבוד אצלו ובזמן שהבעלים עבדו אצלו, נגנב הפקדון, האם השומר חייב לשלם? ומה הטעם?"	"חייב - כי הפטור של בעליו עמו הוא כשהבעלים היו עמו בזמן קבלת-השמירה, אבל כשלא היו עמו בזמן קבלת-השמירה, חל עליו חיובי שומרים ולא נעקר ממנו החיובים כשאח""כ נהיו בעליו עמו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומר שכר/דש/סימן שה סעיף ד/סעיף ו/סימן שה סעיף ו/סימן שה/סעיף ד/ס		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין ומה הטעם כשהשומר שכר סיכם מפורש עם הבעלים שיהא: 1] פטור משבועה מגניבה ומאבידה? 2]איני מקבל עלי אחריות ולבסוף פשע או הזיקו בידים? 3] על מנת שלא אתחייב באחריותו? 4] אחרי שקיבל לשמור אמר לבעלים: ""על מנת שלא אתחייב באחריות""?"	"לפני שחל עליו חיובי שומר, יכול לסכם מה שירצה, ולכן 1]פטור. 2] פטור מפשיעה. לגבי היזק, הגרעק""א מביא מחלוקת ראשונים בזה.    3]פטור.        4]בפשטות חייב כי  אף כשאומר ""על מנת"" כיון שכבר חל עליו חיוב שומר, לא נעקר ממנו החיובים שכבר חל עליו.[בסמ""ע מבואר שס""ל שמהני, אך דחוהו הפוסקים]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומר שכר/דש/סימן שה סעיף ד/סעיף ו/סימן שה סעיף ו/סימן שה/סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סבל שבר חבית ונשברה לו החבית, האם מעיקר-הדין חייב לשלם על החבית? ומה הדין מתקנ""ח? ומה הטעם?1]כשמקבל שכר? והאם מקבל את שכר-הסבלות? 2]כשלא מקבל שכר? 3]שכרו משלוחן להעביר משלוח לא כבד ונתקל המשלוחן ונשבר המשלוח, האם  נוכל לפוטרו ע""י תקנ""ח שנאמן בשבועה?"	"1.מעיקר הדין חייב לשלם - כי שבירת-החבית מוגדרת כגניבה-ואבידה, ותקנו-חכמים לפטור אותו ולהחשיבו כאונס- שאל""כ, לא יהיה אדם שיסכים להעביר חבית לחברו, ומקבל את שכרו.[ש""ך]<br>2.פטור - כיון שקיי""ל נתקל לאו פושע.<br>3.כתב הריטב""א וכך פוסק הנתיה""מ שהתקנ""ח להאמינו בשבועה נאמרה רק בדבר כבד שקשה ליזהר בו שלא להיתקל, אבל בדבר קל לא נאמרה התקנ""ח ואוקמוה אדינא שאם מקבל שכר, חייב לשלם כיון שההיתקלות מוגדרת כגניבה-ואבידה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומר שכר/דש/סעיפים א ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי ששבר לחנוני חבית שהמחיר שלה ביום-השוק הוא 5 ולפני יום-השוק המחיר שלה הוא 4 והחנוני תיכנן למוכרה ביום-השוק והשובר שברה ביום-השוק:1]כמה כסף משלם כשמשלם ביום-השוק? ומה הטעם?    2]כמה כסף משלם כשמשלם אחרי יום-השוק? ומה הטעם? ומה ההלכה למעשה? 3]האם יכול להחזיר חבית - ביום-השוק או אחרי יום-השוק, לשיטת הרא""ש ולשיטת הרמב""ם?"	"1.משלם 5 - שהרי גם זמן השבירה וגם זמן התשלומים הם בזמן ששווייתה של החבית הוא 5.                           2.נחלקו הראשונים: שיטת הרא""ש, שמשלם 5 - כיון שמסתכלים על שוויותה של החבית בזמן ששברה - והיא היתה שווה אז 5.  שיטת הרמב""ם שמשלם 4 כיון שעליו לשלם כמו מה ששווה  חבית בזמן התשלומים - שעי""ז הוא משלים את מה שחיסר.                 ולמעשה נחלקו השו""ע והרמ""א, השו""ע פוסק כשיטת הרמב""ם שמשלם 4, והרמ""א פוסק כשיטת הרא""ש.         הש""ך מחדש, שגם הרמב""ם מודה לרא""ש שמשלם לפי שעת השבירה. <br>3.יכול רק ביום-השוק עצמו שבו שבר את החבית - בזמן שיכול החנוני להספיק למכור את החבית,וכן ביום-השוק הבא ובתנאי שאין לחנוני חביות אחרות למכור - כדי שיוכל להספיק למוכרה,אבל אחרי יום-השוק שאז החביות שוות 4, לשיטת הרא""ש והרמ""א א""י להחזיר חבית כיון שבזמן השבירה הוא התחייב לשלם 5, אבל לשיטת הרמב""ם והשו""ע, יכול, כיון שבהשבת-החבית משלים את מה שחיסר."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומר שכר/דש/סימן שה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שבר לחנוני חבית שנמכרת ביום-השוק ב5 ולפני יום-השוק ב4 והחנוני תיכנן למוכרה ביום-השוק וזמן השבירה היה לפני יום-השוק:1]ורוצה  לשלם כסף, כמה כסף עליו לשלם, כשמשלם לפני או אחרי יום-השוק? ומה הטעם[2 מתוך 4]? ומה ההלכה למעשה?     2]באיזה אופן לכו""ע משלם את המחיר הזול [- 4] של החבית?         3]האם יכול להחזיר חבית לפני או אחרי יום-השוק?ומה הטעם?"	"1.נחלקו הראשונים, שיטת רש""י וסייעתו, שמשלם 5 בין כשמשלם לפני יום-השוק ובין כשמשלם אחרי יום-השוק, ומשום 4 סברות:1. מדינא דגרמי - שהרי היה עתיד להרוויח ביום-השוק 5.[קצוה""ח] 2.שיש 2 מחירים לחבית, וכיון שקיימים 2 מחירים והיה עתיד למכור במחיר מסויים, יכול לדרוש מהשובר את המחיר שהיה עתיד למכור בו.[חזו""א]  3.שהמחיר האמיתי הוא המחיר של יום-השוק וכשמוכר לפני יום-השוק, נחשב שהמוכר מוזיל לקונה.[ברוך טעם וערוה""ש] 4. רק בסבל ששכרוהו להביא את החבית לשוק , נשתעבד הסבל לרווחיו העתידיים של החנווני.[נתיה""מ] ולמעשה, השו""ע והרמ""א פסקו לא כמו שיטת רש""י, אך כתב הקצוה""ח, שאם הבעלים מוחזק בכסף של השובר, אם תפס 5, לא מוציאים מידו.        2 .כשעבר יום-השוק ואנו רואים שהחנוני לא הצליח למכור את כל החביות, שאז א""צ לשלם לו את החבית ששבר כמו המחיר היקר כי אנו אומדים שגם אם החבית היתה נשארת בשלמותה ברשות החנוני, לא היה מצליח למוכרה , וא""כ לא הפסיד לו אלא את שווי החבית במחיר הזול.                                                      3] יכול להחזיר חבית לפני יום-השוק או ביום-השוק בזמן שיכול החנוני למוכרה,               אבל אחרי יום-השוק, א""י להחזיר חבית אע""פ שיכול למוכרה ביום-השוק הבא, כיון שא""צ להמתין לרווחיהם עד יום-השוק הבא, ואם אחרי יום-השוק אנו רואים שנשארו לו חביות, יכול להחזיר חבית - שהרי התברר שמה ששברו לפני יום-השוק, לא הפסיד לו כלום."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומר שכר/דש/סימן שה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בגמרא מבואר שמנכים מהתשלומים שצריך לשלם השובר חבית לחנוני, 2 ניכויים. ו2 הניכויים הם: כרזנייתא, ואגר-טירחיה, מה פירושם[3]?                        מה החילוק בתשלומים בין שומר ששבר לבין גזלן ששבר? ומה הטעם?	"א.""כרזנייתא"" והוא:                           1.את הכסף שחסכו הבעלים שהם לא יצטרכו להכריז שיש להם יין למכור.            2.את הכסף שהחנוני חסך במה שלא היה צריך לשלם לאומן שיבוא לנקב לו את החבית.                            3.שהמחיר של יין שנמכר מחבית פתוחה הוא יותר זול ממה שנמכר  מחבית סגורה, וישלם כמה שהיה מרויח כמו מה שהיה עתיד למוכרה מתוך חבית פתוחה ולא כמו חבית סגורה.<br>ב.""אגר טירחיה"" -שהרווח של 5 שהוא היה עתיד לקבל הוא רק כשהיה מוכר את היין שבחבית לפי כוסות בודדים אך לא כשהיה מוכר את החבית כשהיא שלימה, ולכן מנכים לחנוני כפועל-בטל - כמה שהוא היה מעדיף להפחית מרווחיו כדי לחסוך את המאמץ למכור כל כוס בפנ""ע.                               והניכוי הזה כפועל-בטל הוא רק בשומר ש""חיובו על אשר לא שמרו"" משא""כ גזלן, משלם לפי כמה שנמכרת החבית כשהיא שלימה ולא כמו הרווח שיש על כל כוס עם ניכוי של כפועל בטל.[קצוה""ח]<br> וראה בקצוה""ח ובנתיה""מ לעיל ריש הלכות שומרים [סימן רצ""א סק""א] שהגדירו את החילוק בין שומר לגזלן."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומר שכר/דש/סימן שה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1] אמר לחברו אשאילני היום ואשאילך היום ונאבד לא' השואלים, האם חייב? ומה הטעם? ומה ההלכה למעשה?                2]אמר לו שמור לי היום ואשאילך היום ונשבר הכלי ששמר, מה הדין? ואלו {2 מתוך 4}סברות נאמרו בסברת הפוטרים?      ומה הדין כשאמר לו שמור לי היום ואשאילך למחר? ומה החילוק ביניהם?       3] אמר לו אשאילני ואשמור לך ונשבר הכלי ששאל, מה הדין? ומהי סברת הפוטרים{2 מתוך 3}?	"1.נחלקו הראשונים והפוסקים:                     שיטת רש""י וכך פוסק הרמ""א שחייב - כי השואל לצורך-עצמו שואל ואיננו משועבד לחברו.       שיטת הרמב""ם הרמ""ה והרא""ש וכך פוסקים השו""ע והש""ך שפטורים, ומבאר הטור את הטעם, שכל שואל משועבד לשמור לחברו על הכלי ששאל.    והט""ז פוסק שא""א להוציא ממון נגד הרמב""ם והשו""ע.<br>2.נחלקו אותם ראשונים ופוסקים, וסברת המחייבים היא פשוטה, שהרי המשאיל לא משועבד לשואל בכלום ואילו השואל קיבל 2 כלים 1 לשאילה ו1 לשמירה,   ובסברת הפוטרים כתבו הפוסקים 4 סברות:            1.הב""י מבאר שנחשב המשאיל כמו שהשאיל א""ע לשואל.             2. הש""ך מבאר שכיון שהמשאיל התחייב להשאילו היום, ""צריך לשומרו כדי להשאילו"",  משא""כ באשאילך למחר, כיון שהיום א""צ להשאילו גם א""צ לשומרו  היום,    הנתיה""מ תמה למה א""צ היום לשומרו כדי שיוכל מחר להשאילו.     3. הט""ז והנתיה""מ מבארים שמה שצריך המשאיל למסור/את הכלי המושאל כדי שיקחנו השואל או להראותו, נחשב כמו שיעבוד שמשועבד המשאיל לשואל.         4. הסמ""ע מחדש חידוש עצום, שבכל מקום שהמשאיל מקבל הנאה כתמורה להשאלתו, ה""ז ג""כ נחשב לבעליו עמו - כי לא חייבה התורה את השואל בחיוב-אונסין אלא כשהמשאיל משאלו שלא ע""מ לקבל תמורה והנאה.     הש""ך והט""ז חלקו על חידוש זה.<br>3.לשיטת רש""י והרמ""א חייב וכמשנ""ת, לשיטת הרמב""ם והשו""ע והש""ך פטור, ונביא בזה 3 סברות שכתבו הפוסקים:      1.הסמ""ע ע""פ חידושו העצום הנ""ל מבאר שמכיון שמקבל המשאיל תמורה להשאלה, אין חיוב-אונסין.         2.הט""ז מבאר שהמשאיל מהנה את השואל במה שנתן לו לשמור על כלי - שעי""ז עקר את החיוב-אונסין ממנו וההנאה הזו שנתנו לו גורמת לפטור לגמרי את השואל מכל החיובי-שמירה - כעין מש""כ הסמ""ע שכשמקבל המשאיל תמורה אין חיבי-שמירה.               3.הש""ך מעמיד שמדובר שהבעלים עדיין לא נתנו לשואל את הכלי השאול ומוטל עליהם לשומרו עבור השואל ולכן זה נחשב לבעליו עמו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומר שכר/דש/סימן שה סעיף ד/סעיף ו/סימן שה סעיף ו	"נסה להיזכר מהי דעת הש""ך למעשה ומהי דעת הט""ז למעשה?   כמו""כ בשאלה 2 החילוק בין אשאילך היום/למחר הוא תלוי במחלוקת הש""ך והנתיה""מ"	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פועל במפעל של תכשיטים הביא זהב למפעל שבו הוא עובד כדי שיכינו לו ממנו תכשיט והכינו את הזמנתו ואחרי שהתכשיט היה מוכן נאבד בפשיעת-המפעל:               1] האם חייב בעל-המפעל לשלם לו על התכשיטים שנאבדו לו?              2]האם חייב הפועל לשלם על ההזמנה של התכשיטים כשנאבדו באונס/לא באונס? ומה הטעם?	"1.פטור- כי אע""פ שמנהל-המפעל נחשב ש""ש - וכשאר אומנים, מ""מ כיון שהפועל הוא משועבד למפעל, יש  למנהל-המפעל פטור של ""בעליו עמו"".<br>2.באונס - פשוט לקצוה""ח שחייב המזמין לשלם  על העבודה - כי הקצוה""ח מגדיר שמצב של אונס נחשב כמו ""חזרה"" - שנתנו למזמין את תכשיטיו.<br>כשלא היה אונס נחלקו הפוסקים,            דעת הרשב""ץ המובא בקצוה""ח שחייב לשלם - כי אע""פ שהמזמין לא קיבלו, מ""מ התשלום שהוא מחוייב לשלם הוא לא על השמירה אלא על עשיית-התכשיטים וכיון שעשאוהו, עליו לשלם,          <br>דעת הנתיה""מ שתמיד פטור לשלם - שכיון ששכירות אינה משתלמת אלא לבסוף, לא חל על המזמין חיוב לשלם אלא בסיום-העבודה וסיום-העבודה הוא רק כשהמזמין קיבל לידו את הזמנתו, וכ""ז  שלא קיבלו, לא חל עליו חיוב,                הקצוה""ח מסתפק בדבר ונשאר בצ""ע."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומר שכר/דש/סימן שה סעיף ד/סעיף ו/סימן שה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1] שבר חבית ביום-השוק ונשאר לבעלים חביות אחרות האם יכול להחזיר חבית אחרי יום השוק [לפי כל השיטות]?              2] שבר חבית ביום-השוק ונשארו לבעלים חביות ביום-השוק ששבר לו, האם יכול להחזיר את החבית ביום-השוק הבא כשהבעלים מוכר גם באותו יום-שוק רק את החביות שנשארו לו מיום-השוק של השבירה והבעלים לא יצליח למכור גם ביום-השוק הזה את כל החביות?	"לשיטת הרמב""ם והשו""ע יכול - שהרי צריך להשלים את מה שחיסר וחיסר חבית, לשיטת הרא""ש שפסקו הרמ""א נחלקו הפוסקים, הסמ""ע סובר שיכול כי ס""ל שלשיטת הרא""ש רק כשמשלם כסף עליו לשלם כמה שהיתה שוה בזמן השבירה אבל כשמשלם חבית ונשאר לבעלים חביות יכול,          הש""ך והט""ז סוברים שא""י - שהרי בזמן שמחזיר את החבית שויותה פחות מהשווי שהיה לה בזמן השבירה.        <br>2.לשיטת הרמב""ם והשו""ע ודאי יכול, לשיטת הרא""ש אם הבעלים קנה חביות חדשות למכור באותו יום-שוק, לכו""ע אינו יכול - שהרי הבעלים אירגן לעצמו  חביות למכור ולא חשב על החבית הזו שהוא מחזיר.       כשלא קנה חביות חדשות נחלקו הפוסקים הסמ""ע סובר שיכול - שהרי החזרת-החבית מחזירה את המצב הקודם שהיה ביום-השוק של השבירה, הט""ז סובר שא""י - כי כבר חל עליו חיוב לשלם מחיר יקר של יום-שוק, וכשא""י למכור באותו יום-שוק, זה נחשב שמשלם לו את המחיר הזול."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומר שכר/דש/סימן שה סעיף ד	"ב2 השאלות נחלקו הפוסקים עם הסמ""ע."	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נתן משכון עבור הלואת-חברו ואח""כ שאל בעל-המשכון מהלוה כלי ותלה הלוה את השאלתו לשואל שהיא מחמת-המשכון שנתן למלוהו      או שלא תלה את ההשאלה במשכון,              האם פטור השואל על הכלי מדין בעליו עמו?   ומה הטעם?"	"כשלא תלה, לכו""ע חייב בעל-המשכון על ההשאלה - שהרי המלוה קיבל את המשכון והלוה לא שומרו כלל,                 כשתלה את ההשאלה לתמורת-המשכון שנתן עבורו,  נחלקו הפוסקים,            דעת הש""ך והגר""א שחייב  ומשום הסברא הנ""ל שהרי הלוה לא שומר את המשכון ולא משועבד לבעל-המשכון בכלום,    דעת הסמ""ע שד""ז תלוי במחלוקת הראשונים הנ""ל  באשאילני ואשאילך ולדעת השו""ע שפטור מדין בעליו עמו, אף כאן פטור."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומר שכר/דש/סימן שה סעיף ד/סעיף ו/סימן שה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"2 בנ""א הלכו בדרך ולא' מהם היתה חליפה כבדה ולכן החליפו ביניהם את החליפות כדי להקל מכובד-החליפה על בעליה: 1] מה הדין כשאירע אונס שעל-ידו נאבדה חליפה אחת, האם חייב מי שנאבד ממנו?       2]כשנאבדה החליפה לא באונס - הכבדה/הקלה מביניהם, האם חייב השואלה לשלם? ומה הטעם?"	"1. פטור - כי אף אם לא נחשיבו שיש לו פטור של בעליו עמו ומשום שיטת רש""י והרמ""א באשאילני ואשאילך, מ""מ חייבים רק כש""ש ופטורים מאונסים.<br>2.לשיטת הרמב""ם והשו""ע באשאילני ואשאילך שפטור, שתיהם פטורים כיון ששתיהם שואלים זה מזה, לשיטת רש""י שאין פטור, יש חילוק:   שכשנאבדה החליפה הקלה לבעל החליפה הכבדה פטור, והטעם מחדש הב""י שאי""ז נחשב לאשאילני ואשאילך אלא בעל-החליפה הקלה בלבד משועבד לבעל-החליפה היותר כבדה, כי מטרת-ההשאלה היתה להקל עליו את הכבדת-החליפה,             אבל כשנאבדה החליפה הכבדה לבעל החליפה הקלה, דינו תלוי בשיטות הראשונים, שלשיטת הרמב""ם והשו""ע יהיה פטור מדין אשאילני ואשאילך, ולשיטת רש""י והרמ""א יהיה חייב לשלם לו שהרי ס""ל שבעל החליפה הכבדה לא משועבד לבעל החליפה הקלה בכלום."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומר שכר/דש/סימן שה סעיף ד/סעיף ו/סימן שה סעיף ו/סימן שה סעיף ז	"בשאלה 2 יש חילוק  שבחליפה הקלה, הדין בו ש... הוא לכו""ע,  אבל כשנאבדה החליפה הכבדה, הוא תלוי במחלוקת הראשונים, ומשום...."	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין כשאמר השואל למשאיל: ""אשאילני ואתן לך משכון"" ובזמן ההשאלה נתן השואל למשאיל את המשכון ואח""כ השאילו ולבסוף נאנס הכלי ששאל?    ומה הדין כשאחרי ההשאלה נתן לו את המשכון?"	"כשנתן אחרי ששאל, חייב כי אי""ז נחשב לבעליו עמו.                       כשנתן לו את המשכון בזמן ההשאלה, כתב הנתיה""מ שפטור השואל מדין בעליו עמו - כי המשאיל מיד השתעבד לשואל לשמור לו על המשכון."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומר שכר/דש/סימן שה סעיף ד/סעיף ו/סימן שה סעיף ו/סימן שה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שכר שליח למסור משלוח ותוך כדי הליכה נתקל השליח ומעד ונפל ונשבר תכולת-המשלוח, האם השליח חייב לשלם? [פרט: 1]כשהמשלוח היה קל/כבד. 2]כשנתקל במדרון/לא במדרון.]	"הדבר תלוי  בכמה דברים:      1] מהו כובד המשלוח?           2]כיצד נתקל? <br>והיינו: 1]שבחבית כבדה אע""פ שמעיקר-הדין חייב כי ההיתקלות מוגדרת כגניבה-ואבידה, אך תקנו חכמים שישבע שלא פשע בה ויפטר - שאל""כ לא יהיה אדם שיסכים להעביר חבית לחברו,  אבל כשנשא דבר קל כתב הנתיה""מ בשם הריטב""א שלא קיימת התקנ""ח שיכול ליפטר בשבועה אלא חייב לשלם כיון שיותר קל ליזהר בו.<br>2] כשנתקל במדרון, לכו""ע פטור ע""י שבועה וכנ""ל, כשלא נתקל במדרון, נחלקו הראשונים והפוסקים האם חייב לשלם, ששיטת הרי""ף והרמב""ם וכך פוסקים השו""ע והש""ך שפטור, אך שיטת רש""י הראב""ד והטור ומביאו הסמ""ע שחייב כי זה נחשב לפשיעה, והחזו""א [ב""ק סימן ד' סק""ט]כתב שמשמעות הגמ' כשיטת הטור.<br>3] כשנתקל ללא מכשול ולא במדרון, כתב הערוך-השולחן [סימן ש""ד סעיף ג'] שהוא חייב.<br>4]הטור כתב שאע""פ שהנתקל בדרך-ישרה חייב לשלם כי ההתקלות נחשבת לפשיעה, ""מ""מ מצוה לעשות לפנים משורת-הדין וליתן לו שכרו אם אין לו מה יאכל"", אך הפרישה [סימן ש""ד סק""א] והשו""ע הרב [הל' שכירות סי""ט] והקיצור שו""ע [סימן קפ""ה סעיף ה'] כתבו שגם כשהסבל הוא עשיר מצוה למחול לו על ההיזק אך המצוה לשלם על העבודה היא נאמרה רק בעני."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומר שכר/דש/סעיפים א ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שומר-שכר לזמן וכלה זמנו, האם חייב בפשיעה/בגניבה ואבידה?	רק בפשיעה - כי לאחר שכלה זמנו דינו כשומר-חינם.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומר שכר/דש/סימן שה סעיף ד/סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בחור-ישיבה ביקש טובה מחברו הגר בסמיכות לביתו שיקח עבורו חבילה-כבדה ולקח עבורו את החבילה בחינם ותוך כדי הליכה נתקל הבחור עם החבילה ונשברה, האם חייב לשלם: 1] כשנתקל במקום מדרון? 2]לא במקום מדרון?	"נזק שבא ע""י היתקלות נחשב כמו נזק שע""י גניבה-ואבידה - שרק פועל בשכר חייב [מעיקר-הדין - כי תקנו חכמים שאף בשכר פטור שאל""כ אף א' לא יסכים לישא לחברו משאות], וכיון שהבחור לקח את החבילה בחינם, פטור.<br>ויל""ע כשנתקל לא במקום מדרון האם הוא ג""כ נחשב רק לגניבה ואבידה או לפשיעה שאף בחינם חייב."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומר שכר/דש/סעיפים א ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] 2 בעלי משפחות שעומדים לעשות חתונה סיכמו שכ""א ישמור בליל החתונה בבית של חברו, איזה גדר של שמירה יש להם? ומה הטעם?   2] מה הדין כשכל אחד נתן לחברו לשמור לו באותו תאריך ובאותו זמן שהוא ישמור לו?        3] מה הדין כששתיהם נתנו א' לב' לשמור באותו יום אך אחד ישמור בין השעות 10 ל-12 והב' בין השעות 10:30 ל12:30, מי מהם חייב באחריות השמירה? ומי מהם פטור?:      א]כשהב' רק בשעה 10:30 התחיל להתכונן לשמור?                             ב]כשהב' שהתחיל לשמור בשעה 10:30 הוא התחיל להכין את עצמו לבוא לביתו של חברו בשעה 10, ואילו  הראשון שהתחיל לשמור בשעה  10 לא היה צריך להכין את עצמו לשמירה אלא רק  בשעה 10 התחיל לשמור ולהתכונן לשמירה?"	"1.ש""ש - כי כ""א שומר תמורת שמירת-חברו.        2.פטורים מדין בעליו עמו - שהרי כ""א משועבד לחברו לשמירה.    3.א] ה1 שקיבל לשמור, חייב שהרי בזמן שקיבל לשמור, ה2 לא היה משועבד לו, וה2 שקיבל לשמור פטור באחריות שהרי בזמן שקיבל לשמור כבר היה משועבד לו ה1 לשמור.[ש""ך]        ב] פטורים מדין ש""ש - כי השו""ע להלן סימן שמ""ו פוסק שאף כשמכין את עצמו לשמור בלי שבפועל יתחיל לשמור זה נחשב שמתחיל השיעבוד שלו לחברו ויש לו פטור של בעליו עמו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומר שכר/דש/סימן שה סעיף ד/סעיף ו/סימן שה סעיף ו		
